נשיא המדינה קיבל הערב תואר עמית כבוד של ביה”ס סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה בירושלים

נשיא המדינה קיבל הערב, יום שני, ד’ באב, 16 ביולי, תואר עמית כבוד של ביה”ס סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה בירושלים. האירוע התקיים בסינימטק ירושלים בנוכחות סגל מורי ביה”ס ובוגריו.
“למרות שאינני איש קולנוע, הפעם הראשונה שלי באולם קולנוע הייתה, כנהוג בכל מערכה ראשונה, אירוע מחולל בחיי”, אמר הנשיא בדבריו והוסיף: “אוהבי קולנוע, וכולנו כאן נמנים על הזן הזה, יודעים שהקולנוע הוא לא רק מקלט או מפלט לפעמים, הוא ממש החיים עצמם”. הנשיא ציין כי הוא גאה בחלקו כחבר כנסת, בחקיקת ‘חוק הקולנוע’ ב-1991: “‘חוק הקולנוע’ שהתקבל הוכיח את עצמו מעל ומעבר. בעידן שבו שורדים בעיקר סרטים מסחריים עם תקציבי ענק, היה קשה להשמיע את הקול הישראלי הייחודי. התמיכה הציבורית הממלכתית וההתעקשות של חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, להבטיח תמיכה כספית עקבית מנותקת מהשפעה פוליטית, קולנוע בלי קומיסרים, קולנוע שהוא אחד מהאמצעים להבעת חופש הדיבור והיכולת לקיים דמוקרטיה אמיתית ופלורליזם חברתי, רוחני ותרבותי. ‘כנפיים שבורות’, ‘בופור’, ‘אושפיזין’, ‘הערת שוליים’, ‘למלא את החלל’, ‘סוף העולם שמאלה’ ו’אפס ביחסי אנוש’, כולם סרטים שיצאו לאקרנים, מאז מהפכת ‘חוק הקולנוע’ לתפארת הקולנוע הישראלי”.
“בעשרים השנים שחלפו מאז נחקק החוק, ראיתי אינספור סרטים ישראליים מלאי תעוזה ומקוריות, הופכי בטן וחדי עין. סרטים המתארים את המציאות הישראלית כפי שהייתה, כפי שהינה וכן כפי שהיא יכולה להיות ויכולה להתפתח. אני מודה, מול חלקם זעתי, גם באולם הזה, באי נוחות, בחלקם ממש כעסתי. אבל הבנתי איזה ערך גדול יש לקולנוע שיכול לעורר ויכוח על מנת שנדון בעתידנו אם כך או כך, אבל נוכל לדון מבלי חשש ומתוך פתיחות מלאה. ועדיין הקולנוע הישראלי היה תמיד ויהיה תמיד שגריר ישראלי נפלא, גם כשהוא משמש מבקר חריף של ישראל. האמונה בחופש היצירה עמדה בלב חוק הקולנוע כשנחקק, והיא שרירה, קיימת וחשובה מאין כמותה גם היום”.
הנשיא אמר עוד: “דורות של תלמידים ותלמידות, וגם של אנשי סגל, הביאו אל המסך הגדול ואל המסך הקטן את היצירות המקצועיות ביותר, המרגשות ביותר, המפתיעות ביותר. אני יודע שההתעקשות להישאר בירושלים אינה מובנת מאליה בתעשייה, ואני כאן היום גם כדי לחזק אתכם ולהגיד שברור שאין מקום מתאים יותר לרוח, החזון והעתיד הסם שפיגלי, מירושלים”. הנשיא סיים את דבריו ואמר לבוגרי בית הספר: “כמאמין אל מאמינים – תאמינו יותר, לכו רחוק יותר. תודה לכם”.