פעולות

חשיכה ירדה על עולם התרבות והאמנות בישראל

נסגרו שעריהם של כל מוסדות התרבות בישראל בפני הציבור הרחב, הוחשכו האולמות – השלטר ירד! בעקבות ההגבלות שהוציא משרד הבריאות בוטלו כל ההופעות, החזרות של הפקות חדשות, ננעלו שעריהם של המוזיאונים כולל סכנת ביטול על פסטיבלים ובהם פסטיבל ישראל שאמור להתקיים ביוני.
מגפת הקורונה הטביעה את חותמה על הפעילות התרבותית ברחבי העולם, ולאור זאת בוטלו פסטיבלים במדינות רבות, בוטלו סיורים רבים להקות מחול, תזמורות ותיאטרונים.
נזק עצום נגרם למוסדות התרבות שאת היקפו קשה בשלב זה להעריך. נציגי פורום מוסדות תרבות נפגשו ביום חמישי עם מנכ”ל משרד התרבות וצוות המשרד כדי לבחון כיצד ניתן למזער את הנזקים.
בעקבות הפגישה הוחלט על מספר צעדים: שנת 2020 לא תהיה שנת הערכה לתמיכה בגופי התרבות. הרשות לעסקים קטנים תסדיר שגם מלכ”רים יוכלו לפנות לקרן לעסקים קטנים ולקבל הלוואות גישור עם ערבות מדינה, המשרד יטפל בהקדמת חלוקת המקדמות. עשרות אלפי אמנים, יוצרים וספקים עזבו את מקומות העבודה ויושבים בבית. חלקם בחל”ת, חלקם לחופשות ורבים מאוד מקרב העצמאיים נשארים כרגע ללא פיצוי משום גורם.
פורום מוסדות תרבות פנה ליו”ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס בבקשה שהרשויות בכל הארץ יידחו למספר חודשים את תשלומי הארנונה המשולמים ע”י מוסדות התרבות.

נחתם הסכם תקציב חדש ל-2017-2018

לכל מנהלי מוסדות וגופי התרבות חברי הפורום שלום רב,

לאחר דיונים ארוכים ומהפכים נחתם בשעה טובה הסכם תקציב חדש לשנים 2017-18.
ההסכם שנחתם עם משרד התרבות ומשרד האוצר ממשיך ומעצים את מגמת הצמיחה ההדרגתית בתקציב התרבות שאותה התחלנו בהסכם 2015 במטרה להגיע לתקציב ראוי למדינה מפותחת ומתקדמת.

בסיס התקציב יגדל בשנת 2017 ב-60 מיליון ₪ ובשנת 2018 ב – 50 מיליון ₪ נוספים.
כמו כן יקבל משרד התרבות תוספות חד פעמיות של 140 מיליון ש”ח ב2017  ו-145 מיליון ₪ ב-2018 .

הפורום ימשיך להיאבק על הגדלת בסיס התקציב לגודל הראוי והמקובל בעולם המערבי.
כזכור לכם הפורום לא חתם על הסכם הקציב בשנה הקודמת מאחר והתנאים בו לא אפשרו לנו להצטרף אליו.

מעבר לכך ההסכם החדש נותן ביטוי לראייה המקצועית ולצרכים של עולם התרבות כפי שרואים אותה חברי הפורום הבאים מכול שטחי האומנות והיצירה תוך דגש    על הפעולות התומכות בחופש היצירה , בחשיפה רחבה של התרבות בארץ ובחו”ל , שימורה של התרבות הישראלית, הגדלת התקציב ליוצרים לאמנים ולמוסדות הערביים,וחיזוק כל אותן תקנות הנמצאות בחסר גדול מאוד.

לא חתמנו על ההסכם בידיים קלות. לא הכל מושלם במסמך שנחתם ויש עוד דרך ארוכה לחוף מבטחים. אך עצם העובדה שמשרדי האוצר והתרבות רואים חשיבות גדולה בהיותו של הפורום חלק מההסכם, מאפשרת לנו לשמור ככל האפשר על הנושאים החשובים, ועל חלוקת הכספים בתוך התוספות.

היו רגעים שהפורום היה מחוץ למו”מ ורגעים שהפורום היה הגורם השפוי והמשפיע בהליך ארוך וקשה.

כחלק מההסכם הסכימו  משרד התרבות, משרד האוצר ופורום מוסדות התרבות לפעול יחד לקידום רפורמה בהליך התמיכות של המשרד על מנת להקל על הבירוקרטיה ולהגביר את היציבות  הכלכלית של המוסדות..

להלן עיקרי ההסכם:

  • גידול בבסיס התקציב לשנת 2017  60 מלש”ח שכולל 23 מיליון ₪ לתקנות המקצועיות, 6 מיליון ₪ לתקנה הערבית
  • גידול בבסיס התקציב לשנת 2018  50 מלש”ח שכולל 22 מיליון ₪ לתקנות המקצועיות ו-6 מיליון ₪ לתקנה הערבית
  • תוספת חד פעמית לשנת 2017 של 140 מלש”ח  ובשנת 2018  145 מלש”ח שכוללים בתוכם כסף לייצוא תרבות, שיפוצים, הפעלת מרכזי תרבות בפריפריה, תרבות ערבית , קרן קולנוע לדרום, שימור ותיעוד דיגיטלי ותחומי אומנות לא נתמכים

אנו מבקשים להודות בראש ובראשונה לאורית לרנר ולצוותה . בלעדיה לא היינו מצליחים להגיע למקום בו אנו נמצאים.
תודה נוספת לכל אותם מנהלים שהיו שותפים לדיונים גדולים וקטנים בנקודות זמן לאורך השנה . תרומתם הייתה חשובה מאוד.
יש לנו שנה וחצי להפנות את המאמצים מהתקציב התרבות לנושאים אחרים גם הם חשובים מאוד הזקוקים לחיזוק וקידום.
יש הרבה מה לעשות ובעזרת כולכם עם הרבה סובלנות ונחישות נמשיך לקדם את התרבות בישראל.

בכבוד רב ובהצלחה
יאיר ורדי   איתמר גורביץ

סיכום שולחן עגול בשדרות

במפגש שנערך קרוב לשלוש שעות העלו המשתתפים מחשבות, רעיונות ותובנות כיצד לקדם את האמנות בישוב מרוחק מהמרכז, היחסים של האמנות, היוצרים במרכז, היצירה והתרבות בחלקי הארץ השונים, הצרכים של ישוב דוגמת שדרות וכד’.

Sderot-round-table-summary-2016

משרד התרבות פועל להפרטת תרבות לפריפריה

משרד התרבות פרסם מכרז להפרטת מפעל תרבות לפריפריה. במצב הקיים ובהתאם לנוסח המכרז שפרסם משרד התרבות החליטו ‘תרבות לישראל’ לא לגשת. נראה כי הפעילות של תרבות לפריפריה הולכת להפרטה, דבר שיסכן עד מאוד את כל המפעל הנפלא הזה הקיים כבר עשרות שנים.

עתירה נוספת לבג”צ – בקשה דחופה למתן צו ביניים ובקשה להקדמת מועד הדיון

בית המשפט מתבקש לתת צו ביניים המורה למשרד התרבות והספורט שלא לפעול ליישום מבחני התמיכה החדשים שנחתמו ביום 21.4.2016 ופורסמו ביום 24.4.2016, והמתיימרים להיות בעלי תחולה למפרע, ומבקש את קיומם המיידי של דיוני ועדת התמיכות

מובילי תרבות 5

“מובילי תרבות”, יוזמה משותפת של מינהל התרבות, פורום מוסדות תרבות וסדנאות הבמה, עורכת את הכנס השנתי.

בכנס ישתתפו יוצרים עצמאיים מתחומים שונים – וידיאו-ארט, מחול, יצירות אינטרנטיות, אופרה, יזמי תרבות ועוד – ויציגו את אמונתם האמנותית.

התוכנית מתקיימת זאת השנה השלישית, ומטרתה לקדם יוצרים מקצועיים עם שפה אמנותית ייחודית ובעלי פוטנציאל ולעודדם להשתלב בניהול מוסדות תרבות בעתיד.

בין היוצרים שלקחו חלק ב”מובילי תרבות” בעבר הכוריאוגרפית רננה רז, הבמאי והמחזאי מאור זגורי, במאי הקולנוע והתסריטאי יוסף סידר, המנצח והמלחין ויסאם גובראן, מנהל תיאטרון הפרינג’ נצרת הישאם סולימאן, התסריטאית והבמאית סיגל אבין, במאי האופרות ניב קאופמן, מנצח התזמורת האנדלוסית תום כהן ועוד.

ועידת ישראל לתרבות

מתוך אתר הארץ

אנחנו ב”הארץ” הקדשנו ומקדישים מקום נרחב לתרבות לכל סוגיה – במוסף גלריה היומי והשבועי, במוסף הארץ, במוסף ספרים ובמוסף תרבות וספרות, ובשנה האחרונה גם בעמודי החדשות והפוליטיקה וכמובן במאמרי המערכת. אנחנו היחידים כמעט בתקשורת העברית בישראל שמדווחים על ומבקרים את האמנות, המחול, המוזיקה הקלאסית והתיאטרון, ומקדישים הרבה תוכן מערכתי לספרות, קולנוע, מוזיקה וטלוויזיה. שני עקרונות מנחים אותנו בכתיבה על תרבות: האיכות והחירות.

אנחנו מאמינים בשיפוט ערכי של איכות היצירה האמנותית, בידי מבקרים מקצועיים שרכשו ידע וניסיון בתחומי ביקורתם. כך אנו נוהגים בעיתון, וכך צריכים להתנהל לדעתנו גם מוסדות התרבות והמערכת שתומכת בהם: עם ניהול אמנותי ושיפוט איכותי, ולא על פי “חוכמת ההמונים” – השם המכובס לפופוליזם – או על פי מפתח של ייצוג פוליטי, בסגנון “אנחנו זכינו לשלושים מנדטים ואתם לעשרים, אז נקבע את הרפרטואר לפי העדפתנו”. הבחירות לכנסת צריכות לקבוע את הרכב הרשות המחוקקת והמבצעת, לא לדרג את הטעם האמנותי.

סיכום שולחנות עגולים

שולחן 1 – מקומה של התרבות הישראלית בת-זמננו

משתתפים:

  1. יו”ר יצחק לבני – יו”ר המכון לתרגום ספרות עברית בשפות זרות
  2. עו”ד אלי זהר – יו”ר תיאטרון גשר
  3. דני גילרמן – יו”ר האופרה הישראלית
  4. גדעונה רז – שחקנית ומחזאית, ממקימי “אלמינא” תיאטרון רב-תרבותי לילדים ונוער – נמל יפו
  5. מהרטה ברוך-רון – חברת פרס התיאטרון וסגנית ראש עיריית ת”א
  6. איריס לנה- כוריאוגרפית, יו”ר מועצת הפיס לאומנויות הבמה
  7. דורון צברי – במאי, עורך, שחקן, תסריטאי ומפיק
  8. ד”ר חווה פנחס כהן – משוררת, עורכת ומנהלת אמנותית של כנס “כיסופים” לסופרים ומשוררים יהודים
  9. יוסי שרעבי – מנכ”ל משרד התרבות והספורט
  10. מיכאל הנדלזלץ – כתב גלריה
  11. שני ליטמן – כתבת גלריה

סיכום:

  1. חובה גמורה להגדיל את תקציב התרבות. נושאים עיננו למספרים של צרפת. צריך לדבר על הגדלה משמעותי. המינימום צריך להיות הכפלה של התקציב שניתן היום. התקציב צריך לשמש לתחזוק השוטף וגם לגבי המדיניות החדשה שהשרה מדברת עליהם.
  2. הגדרת המטרה היא -50% מתקציבו של מוסד נתמך חייב להיות מתוקצב.
  3. דאגה ליוצר הבודד- בצד הצורך לדאוג למוסדות (תאטראות, מוזאונים להקות מחול וכדומה), צריך לדאוג גם ליוצר כפרט. יש לדאוג שיוכל להזדקן בכבוד ושיקבל פנסיה. חובה להגדיל ולהכפיל את קרן רבינוביץ ולתמוך ביוצרים שמגיעים לפת לחם.
  4. פריפריה- מוסכם על הכל שתרבות היא פלורליסטית. היא נעשית בכל מקום ואסור שהצורך או ההכרח בתמיכה בפריפריה יהיה העיקר. אין קשר בין תמיכה ליצירה באיכות גבוהה ובתמיכה ביצירה בפריפריה. בצרפת יש תקציבים נפרדים לתמיכה בפריפריה ותמיכה ביוצרים ומוסדות בפריז.
  5. תרבות ופוליטיקאים- עם הרצון הטבעי של השרה לממש את המדיניות שלה חובה שלא לראות זאת כלחץ פוליטי. הפוליטיקה צריכה להיות מופרדת מהתרבות ויש לשאוף לכך שמינוי בעלי תפקידים אם במועצה ואם במשרד התרבות יתקבלו מתוך אי תלות גמורה כך שיוכלו לקבל החלטות עצמאיות.

שולחן 2 – חופש הביטוי וחופש היצירה בחברה שסועה

משתתפים:

  1. יו”ר נחמיה דגן – יו”ר מרכז סוזן דלל
  2. עוזי ברעם – יו”ר בית לסין
  3. נטע אריאל – מנהלת בי”ס “מעלה” לקולנוע וטלוויזיה
  4. סעיד אבו שקרה – מנהל הגלריה באום אל פאחם ואמן בעצמו
  5. דני וייס – מנכ”ל תיאטרון החאן
  6. מיקי צוקרמן – יו”ר תיאטרון “תמונע”
  7. אסתי זקהיים – סגנית יו”ר שח”ם
  8. בכל סרלואי – משוררת, כתב עת “משיב הרוח” לשירה יהודית – ישראלית (?)
  9. גסאן אבו ורדי – מנכ”ל תיאטרון אל מידאן
  10. דורון תבורי – שחקן
  11. עמרי הרצוג – כתב גלריה
  12. נירית אנדרמן – כתבת גלריה

סיכום:

  1. ביטול ההגדרה “תמיכה” והמרתה להגדרה ” תקצוב”;
  2. ניתוק מוחלט בין חופש הביטוי לחובת המימון;
  3. חקיקה: “חוק יסוד לתרבות”. חוק שתהיה בו בין היתר הגדרה תקציבית באחוז/ים יחסי/ים לתקציב המדינה

שולחן 3 – תרבות ואמנות כשגרירות ישראל בעולם בצל החרמות

משתתפים:

  1. יו”ר פרופ’ גבריאלה שלו – יו”ר להקת המחול הקיבוצית
  2. כתרי שחורי – מנהל קרן הקולנוע הישראלי
  3. פרופ’ רות ארנון – יו”ר תזמורת קאמרטה ירושלים
  4. נעם סמל – מנכ”ל הקאמרי
  5. רפי גמזו – סמנכ”ל משרד החוץ, ראש האגף לקשרי תרבות ומדע
  6. דינה אלדור – מנהלת בת שבע
  7. אחינועם ניני – זמרת
  8. עופר סלע – מנכ”ל הסינפונייטה הישראלית באר שבע
  9. יעקב בן סימון – מנכ”ל התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד
  10. דני שק – שגריר ישראל בצרפת ובריטניה לשעבר
  11. בני ציפר – כתב גלריה

סיכום:

  1. בהיות התרבות והאמנות שפה בינלאומית, גופי האמנות השונים (מוסיקה, מחול, תיאטרון, קולנוע) הם הנציגים הטובים ביותר של מדינת ישראל בעולם.
  2. זכותם של אזרחי ישראל לתרבות היא זכות בסיסית וממנה נובעת מחויבות המדינה לתמוך, לממן ולעודד מוסדות תרבות.
  3. חרם, כל חרם, הוא אקט אנטי תרבות ומונע דיאלוג פתוח בזירת התרבות הבינלאומית. המענה הטוב והאפקטיבי ביותר לחרם על ישראל הוא עידודם של נציגי התרבות הישראלית וסיוע להופעותיהם בעולם, כדי להראות את ישראל האחרת התרבותית שוחרת האמנות, המצוינת, האיכותית.
  4. המסר החשוב שעלה בדיון הוא שנדרשים תקציבים גדולים יותר (בשלב זה, ועד להקמת מכון עצמאי לתרבות ואמנות ,-למשרד החוץ קשתו”ם) כדי לתמוך, באמצעות נציגי משרד החוץ בעולם, בתרבות ובאמנות הישראלית.
  5. מסר חשוב נוסף שעלה בדיון: הצורך להפריד ולתחום בין תרבות ובין פוליטיקה. גופי התרבות והאמנות אינם נציגי ממשלת ישראל, זו או אחרת, אלא נציגים של אזרחי מדינת ישראל כולה.

שולחן 4 – מינימום שכר או מעמדו של האמן העצמאי והאמנים השכירים

משתתפים:

  1. יו”ר ירון סדן – יו”ר ביה”ס לתיאטרון חזותי ירושלים
  2. אודליה פרידמן – מנכ”ל תיאטרון הבימה
  3. עידית עמיחי – בעבר ראש תחום אמנות פלסטית במשרד התרבות
  4. גלעד אופיר – יו”ר איגוד האמנים הפלסטיים
  5. אורי רשטיק – מרכז פעילות שח”ם
  6. גיא גוטמן – מנהל ביה”ס לתיאטרון חזותי
  7. עידית הרמן – מנהלת אמנותית תיאטרון קליפה
  8. עמית ליאור – יו”ר איגוד התסריטאים

סיכום:

  1. הצוות דורש ממשרד התרבות לחדש לאלתר את התמיכה בקרן ליוצרים עצמאיים ולאפשר המשך קיומן של עמותת הכוראוגרפים ואי”ב, ומרכז פליציה בלומנטל.
  2. הצוות קורא למשרדי האוצר והתרבות להסדיר בחקיקה דרכי הקצבה ישירות לאמנים עצמאיים ולהבטיח את תנאיהם הסוציאליים וכן הסדרי מיסוי תלת שנתיים כמקובל כבר לגבי מגזרים מסויימים.
  3. הצוות קורא לממשלת ישראל לקבל את אמנת אונסק”ו מ-1976 בדבר זכות ההתאגדות של מגזרי אמנים עצמאיים לצורך הסדרת זכויותיהם בדומה להסדרת הפעילות של אקו”ם ותל”י.
  4. הצוות קורא למשרד התרבות לעודד מוסדות תרבות באמצעות התבחינים, להעסקת יוצרים עצמאיים או לשלב בפעילות המוסדות יוצרים עצמאיים שמחוץ לממסד. במסגרת זו רואה הצוות חשיבות עליונה להגבלת תקופת הכהונה של בעלי תפקידים בתיאטרון, וכך וכן ליצור הזדמנויות לשילוב יוצרים שמחוץ לממסד גם בתפקידי ניהול ולאפשר רענון, פלורליזם ודינמיקה בעולם התרבות והאמנות.
  5. הצוות ממליץ למשרד לעודד את מוסדות התרבות באמצעות התבחינים, להגיע להסכמה עם אגודי האמנים, היוצרים והמבצעים בדבר תנאי העסקתם.
  6. הצוות פונה לשרת התרבות בבקשה לשנות את היחס שהיא מפגינה כלפי קהילת האמנים, היוצרים והמבצעים בארץ. הצוות מבקש מהשרה להפנים שהאמנים אינם כפויי טובה והמדינה היא שנשכרת מהנכסים התרבותיים שהם מעניקים לנו.
  7. תפקידו של משרד התרבות הוא להעניק ליוצרים אווירה, תשתית ומשאבים כלכליים כדי שיוכלו ליצור ללא כל הגבלה מסוג כלשהו על תוכן יצירתם. הקשר שעושה השרה בין חופש הביטוי לחופש המימון איננו לגיטימי והוא פוגע ביסודותיה של ישראל כחברה דמוקרטית!!!

שולחן 5 – תרבות על משקל או איכות מול כמות

משתתפים:

  1. אופיר פז פינס – יו”ר בית לוחמי הגטאות, שר התרבות לשעבר
  2. נורית דאבוש – יו”ר תיאטרון הבימה
  3. לנה קריינדלין – מנכ”לית תיאטרון גשר
  4. בנצי שירה – מנהל קאמרטה ירושלים
  5. מרלין וניג – מרצה וחוקרת קולנוע חרדית
  6. מיכי ורשביאק – מנהל הסטודיו למשחק ניסן נתיב
  7. לנא זריק – שחקנית תיאטרון בעלת תואר שני בתיאטרון
  8. נאוה דיסנצ’יק – יועצת תרבות עיריית ירושלים
  9. אורי לוי – שחקן ,מנכ”ל תיאטרון גשר ויו”ר מדור התיאטרון לשעבר.
  10. כלנית שמיר – מנהלת תמיכות משרד התרבות
  11. יאיר אשכנזי – כתב גלריה

סיכום:

  1. הגדלת משקל הקריטריונים האיכותניים על חשבון הכמותיים (כיום 2/3-1/3) לכיוון 50%.
  2. שקיפות- דרישה לשקיפות של מועצת התרבות והמדורים כולל פרסום פרוטוקולים בזמן אמת.
  3. “סקר התרבות הגדול”- הגיע הזמן לבדוק את ההיקפים והכמויות בכל המובנים: כמות כרטיסים שנמכרת, מחירים, מספר אולמות, מספר מופעים וכד’ אל מול השחיקה באיכות (צריכה ויצירה, היצע מול ביקוש).
  4. “ריצת האמוק” לשטח, לפריפריה של כל גורמי התרבות- פוגעת באיכות.כול דבר צריך להיות מידתי.
  5. צריך למתן את הקריטריונים שגורמים לפעילות יתר בשטח , אשר לעיתים מעודדת חלטורה והתמסחרות.
  6. השיח הפך להיות כמותי, מסחרי, על חשבון השיח האיכותי.
  7. להחזיר לאלתר, את קריטריון “החזרות” , שירד מהקריטריונים החדשים ופוגע קשות באיכות.
  8. ראוי לחשוב על תנאי סף יותר גבוהים כדי לשמר רף איכותי.
  9. יש היום מינימום מופעים שגוף תרבות צריך לעמוד בו. הגיע הזמן לדבר גם על מקסימום מופעים כדי לעצור שחיקה.

מפגש חירום בנושא חופש הביטוי

פורום מוסדות התרבות הודיע היום (רביעי) כי יקיים ביום ראשון הקרוב מפגש חירום (בשעה 17:00, במחסן 2 בנמל יפו), בעקבות החלטתו של שר החינוך נפתלי בנט להסיר את הצגת “הזמן המקביל” מסל תרבות והצהרתה של שרת התרבות והספורט מירי רגב לפיה תשלול תמיכה מתיאטרון אלמינא בניהולו של נורמן עיסא אם לא יחזור בו מסירובו להופיע בבקעת הירדן. “אנו קוראים לכל האמנים, היוצרים, האיגודים, המוסדות וגופי התרבות להגיע לכנס על מנת להשמיע את קולם”, נכתב בהודעת הפורום.

פורום מוסדות התרבות והאמנות כולל את המוסדות בכל תחומי התרבות- מוזיאונים, מחול, תיאטרון, מוזיקה, אופרה פסטיבלים וסופרים. חבר הפורום, איתמר גורביץ’, אמר ל”הארץ” כי הפורום החליט שלא להגיב באופן נקודתי לכל אחד מהמקרים האחרונים של הגבלת יוצרים, בהם גם הסרת החסות של משרד התרבות מהמופע של ארקדי זיידס, “ארכיון”. יש הרבה מאוד אי שקט בשטח”, הדגיש, “צריך להתייחס לעצם העניין: גישת השרה לתרבות בכלל ולנושא סתימת הפיות בפרט”.

כינוס החירום של פורום מוסדות התרבות בשיתוף עם האמנים הוא נדיר. הפעם האחרונה שבה נערך כינוס שכזה היתה בפברואר 2014, כאשר הארגונים התאגדו והחלו לפעול למען העלאת תקציב התרבות לאחוז אחד מתקציב המדינה. כינוסים דומים שאירעו ב-2007 וב-2003 נגעו אף הם בנושאים כלכליים ולא תוכניים-אמנותיים ועסקו בדרישות שלא לקצץ בתקציבי התרבות. גורביץ’, המשמש גם מנכ”ל עמותת פרס התיאטרון, אמר כי השתתפותה של רגב בטקס חלוקת הפרס שיתקיים ביום שישי הבא, הכוללת נאום והגשת פרס באחת הקטגוריות, תתקיים כמתוכנן.

“אני שמחה שפורום מוסדות התרבות נכנס לתמונה”, אומרת הבמאית אופירה הניג ל”הארץ” לקראת המפגש, “עד עכשיו זה היה קול של מיעוט בציבור שנאבק מול ראש עיר אחד ושני שרים שפועלים נגד החוק, או משתמשים באיומים ובסחיטה. לפני כמה חודשים פנו נציגי המשפחות השכולות לראש העיר יהב וביקשו להוריד את ההצגה באל־מידאן. ראש העיר ענה להם אז שהוא אינו קומיסר של תרבות ואיננו יכול לבצע זאת גם אם התוכן אינו ראוי בעיניו. מאז נכנסו לתמונה כוחות מתלהמים בעלי אינטרס פוליטי ופעלו במניפולציה. יהב שמוכר את העיר שלו כמקום של דו־קיום, נסוג ותיבת פנדורה נפתחה, מול עוד אמנים”. לדברי הניג, “צריך לפעול מול הפשיזם הזה בכל הכלים החוקיים שעומדים לרשותנו. האמנים צריכים לדעת שהחוק לצדם, אסור להם לפחד. מבחינתי בנט, רגב ויהב יכולים לתבוע אותי. יש בהם סממנים פשיסטיים. אמת דיברתי”.

שר החינוך בנט אמר אתמול כי יזמן את יו”ר ועדת הרפרטואר בתחום התיאטרון בסל תרבות, ד”ר בלהה בלום, לבירור בעניין “הזמן המקביל”. חבר בוועדת הרפרטואר העריך היום כי בשבוע הבא יקיימו חברי הוועדה פגישה לא רשמית ויחליטו כיצד לפעול. לדבריו, רוב החברים עדיין מהססים אם להגיש את התפטרותם בעקבות המהלך של בנט ומחכים להחלטה קולקטיבית בשבוע הבא. “כרגע קשה לי מאוד להאמין שזה ייגמר מבלי שלפחות חלק מהחברים, ובתוכם גם בלהה, יגישו את התפטרותם”, הוסיף.

בתוך כך, האגודה לזכויות האזרח שלחה היום מכתבים לשרים בנט ורגב במחאה על ההצהרות והמהלכים שנקטו ביומיים האחרונים. “אין ספק כי הניסיונות שלך להפעיל לחץ על הוועדה היו פסולים בתכלית”, כתבה האגודה לבנט ודרשה ממנו לחזור בו מהחלטתו להסיר את ההצגה, “בתחילה הודעת שתשתתף באופן אישי בישיבת הוועדה, ולאחר מכן הכרזת כי אם הוועדה לא תקבל את ההחלטה הנכונה בעיניך, אתה תחליט במקומה. החלטתך להתעלם מהחלטתה של ועדה מקצועית־אמנותית ולהישען על בסיס עובדתי נטול בסיס, שאין קשר בינו לבין תוכנו של המחזה, פסולה מכל וכל. יש בה כדי לפגוע בחופש הביטוי בכלל ובחופש הביטוי האמנותי בפרט. יש בה אף כדי לקעקע את מעמדם של החברים בוועדות המקצועיות של משרד החינוך”.

במכתב לבנט, שעליו חתום עו”ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה, צוין עוד כי “מערכת חינוך ראויה לשמה אמורה לאתגר את תלמידיה לדון בשאלות רגישות ושנויות במחלוקת. תלמידים בכיתות י”א־י”ב, להם מיועדת ההצגה בסל תרבות, מסוגלים להתמודד עם המורכבות שמעלה ההצגה. היא יכולה להוות מצע לדיון נוקב בשלל הסוגיות שההצגה מעלה – לרבות במעשהו הנפשע של מי שחיבר את הסיפור עליו מבוסס המחזה. תפקידך כשר החינוך הוא לדאוג שמערכת החינוך תחנך את התלמידים לגישה ביקורתית, פלורליסטית ומאתגרת מוסכמות. החלטתך זו משדרת מסר הפוך לחלוטין”.

במכתב ששלחה האגודה לשרת התרבות רגב בעניין איומי שלילת התמיכה מתיאטרון אלמינא הודגש כי סירובו של נורמן עיסא להופיע מחוץ לתחומי הקו הירוק הוא עניין שבינו לבין מעסיקו תיאטרון חיפה. עוד קראה האגודה לרגב לשוב בה מדבריה. “אין בסיס לטענה כאילו מי שמצפונו איננו מאפשר לו להופיע בהתנחלויות בגדה המערבית איננו מחויב כביכול לדו קיום”, כתבה, “בכל מקרה אין להחלטתו זו של נורמן עיסא כל קשר לפעילותו בתיאטרון אלמינא. למרות התפקיד מרכזי שממלא נורמן עיסא בתיאטרון, שלילת המימון מן העמותה כמוה כענישה קולקטיבית בשל מעשים שאינם קשורים לעמותה ואינם בשליטתה. גם אם בסופו של דבר לא ימומש האיום והתמיכה תועבר לתיאטרון אלמינא כפי שמחייב הדין, עדיין יש להצהרה מעין זו אפקט שלילי מצנן, שעלול להרתיע אמנים מלבטא בחופשיות את דעותיהם, מלנהוג לפי אמונתם ומצפונם ומליצור אמנות ביקורתית, שאיננה מתיישרת עם הקונצנזוס ועם עמדות הממסד. אין סכנה גדולה מזו לחופש הביטוי בכלל ולחופש הביטוי האמנותי בפרט, ומן הראוי ששרת התרבות לא רק שלא תאיים עליו אלא שתגן עליו בנחרצות ובתקיפות”.


מתוך כתבתו של יאיר אשכנזי באתר “הארץ”, 10.6.2015